קטנה על פערי דורות

 
 
בתקופה שבה שלושה דורות יכולים להיראות דומה, להתלבש דומה, להתעניין באותו תחום, לראות ביחד אותה תכנית בטלוויזיה, ועוד הרבה דוגמאות,
קשה לעשות הפרדה בין תפקידים או בין דורות במשפחה. הגבולות מטשטשים.

בעיני, זה קשור לכמה "תופעות" שמאפיינות את החיים היום:
*קושי בסמכות ההורית, כי הגבולות בין חבר להורה מטשטשים.
*סבתות (או סבים) שקשה להם שקוראים להם בשם התפקיד, כי זה מבחין אותם, בעוד שהם מרגישים מאוד דומים.
*התבגרות מואצת, בגלל הדימיון הגדול שיש בין הורה לילד.
*קושי של החברה ושל הפרטים לקבל את הזיקנה או הזקנים, כי לא ברור מתי נעשים זקנים.

מודעות פרסומת
פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • עידית פארן  ביום 30/10/2009 בשעה 13:22

    זה נושא באמת מאוד מורכב
    אבל
    זה נכון ש"לא ברור מתי נעשים זקנים"
    איך את מגדירה בכלל זיקנה?
    יש לא מעט בני אנוש בלי קמט אחד, שמתנהגים כאילו הם זקנים.
    אני מכירה אישה אחת, היא מבוגרת מאוד, בת מעל 80
    יש לה ניצוץ של נערה בת 17 בעיניים
    אמיתי לגמרי
    כנראה שכל עוד לומדים דברים חדשים
    לא מזקינים
    (לא מזדקנים)

  • רונית  ביום 30/10/2009 בשעה 13:30

    אני הייתי מנסחת את הנקודה האחרונה אחרת – יותר מאשר זה קושי לקבל את הזקנים, זו הסגידה של החברה שלנו לנעורים, לצעיר, לחדש, לדינאמי. זה נראה לנו טבעי לגמרי שמי שמגדיר לנו מהו יופי ומהי אופנה הן נערות בנות 15, ומאידך אנחנו סוגדים לצורתן של יצורים ביוניים מנותחים ומכורים כמו מדונה "גם אחרי גיל 50". לזה יש קשר ישיר לצרכנות ולשיפוט על פי צורה ותו לא. ברגע שהתוכן מפסיק להיות חשוב- כל מה שנותר הוא צורה, וצורתם של אנשים אחרי גיל מסוים אינה מלבבת דיה, מה לעשות.
    יותר מקושי נראה לי שפשוט יש חוסר מסוגלות להתמודד עם כל מה שאיטי, חולה, כעור או לא יצרני.
    עוד נקודה חשובה שלא העלית היא אורכם האינסופי של הנעורים. היום אנשים בני 40 יכולים עדיין לחיות כמו צעירים בני 20 מהרבה בחינות. 30 זה עדיין צעיר מאד. הנעורים נמשכים מגיל 8 עד גיל 40 בערך.. אז ברור שקשה להגדיר מתי מתחילה הזקנה..

  • ענת  ביום 31/10/2009 בשעה 17:21

    שתי התגובות שלכן מעוררות אצלי את המחשבה: מי באמת מגדיר את הזקנה (או את הבגרות/ ההתבגרות וכו')- האם זה עניין חברתי, תרבותי, או אישי?
    נראה לי, שיש כאן התנגשות, שמוצגת בדוגמא שלך, עירית, על אותה זקנה (את קראת לה "מבוגרת"), שיש לה ניצוץ של צעירה.
    זה הזכיר לי סיפור ששמעתי, על אמא (בת 70) שנעלבה מבתה – שאמרה לה שהיא זקנה. "מתי תהיי זקנה?", שאלה הבת, שבעצמה כבר מרגישה בכלל לא צעירה..

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: