האבודים (2) – על האובססיה

בשבוע שעבר שודר במבט שני סרטו של מנחם הדר: שכנים ורוצחים –
על טבח יהודי בולחוב בגליציה.
על הקהילה נכתבו מספר ספרים, המפורסם מביניהם הוא ספרו המרתק של דניאל מנדלסון, "האבודים",
בו הוא מתחקה אחר גורלם של שישה בני משפחתו, משפחת שמיל.
(הסרט:
http://www.iba.org.il/media/?recorded=1&starting=10_1_2010-01-28_083936)

אני מבקשת להעלות כאן מדבריהם של שניים, שלמה אדלר, יו"ר קהילת יוצאי בולחוב, ודניאל מנדלסון.
הדברים הללו, שמופיעים בסוף הסרט, משקפים את התהליך שעבר כל אחד מהם, ומציגים איך חייהם השתנו בעקבות מה שעברו.

את שלמה אדלר פגשתי בקיץ, לריאיון בעקבות הספר שכתב, "אני שוב יהודי" (בהוצאת יד ושם). זה היה כשבועיים לפני
שיצא לסיור שתועד בסרט. אחד הדברים שאמר לי בצער היה, שהוא לא מסוגל להפסיק לעסוק בשימור זכר הקהילה. שזו הפכה להיות אובססיה.
בסרט נפגש אדלר עם גברת אוקראינית בת 80, גיסתו של אחד המרצחים הגדולים. לטענתה, היא לא ידעה על מעלליו. קשה לה להאמין. בסוף הסרט – סוף המפגש שלהם – היא קוטפת לו פרחים מהגינה שלה. היא מושיטה לו את הפרחים ומלטפת את כתפו.
"תסלח לי על הכול", היא אומרת לו.
שלמה מסתובב אל המצלמה ואומר בקול שבור בעברית,
"היא אומרת שאני אסלח.. שאני אסלח. מותר לי לסלוח?
מותר לי לסלוח?"
נראה, שהקול של שלמה אינו רק הקול האישי שלו. הוא מרגיש תמיד שהוא מייצג את הקהילה – על מתיה ועל חייה.

 

ודניאל מנדלסון:
"אני אומר לך איך זה שינה את חיי. בכל פעם שאני נמצא על הרציף ברכבת התחתית.. אחרי שסיימתי את הספר, שמתי לב שאני משחק משחק מחשבתי. אני מסתכל באדם שממתין לרכבת  וחושב, האם האדם הזה הוא רוצח? האם זה האדם שמסוגל לחבוט בילד עד מוות?  או האם האדם הזה הוא מושיע, האם הוא יסכן את חייו כדי להסתיר את שכנו? ואני לא יכול להפסיק לשחק במשחק המשוגע הזה.  
כך חיי השתנו. אתה מרגיש שאתה עומד על מדרון חלקלק, בעוד שבעבר חשבת שאתה בטוח."

אני לא יודעת מה איתכם, אבל לי הדברים הללו שנאמרו לא יוצאים מהראש. אני חושבת על הדרכים השונות שבהן מתחולל שינוי בתפיסה, שינוי בתחושת הביטחון שלנו. אני חושבת על הייעוד – איך אנו מנסחים אותו לעצמנו, כמה בחירה יש לנו בכך. מי השותפים שלנו בקביעת ייעודנו בחיים?

וגם, אני חושבת, איך פרוייקטים שאנחנו עושים מעלים אותנו על דרכים שלא שיערנו שנגיע לשם.

מוכר לי.

 

מודעות פרסומת
פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: